פגשנו לקפה את איריס מולכו, דיאטנית קלינית שהבינה כבר מזמן שכל מה שאנחנו צריכות זו מישהי חכמה לרוץ איתה, כל הדרך אל הג'ינס.
האם דרך אחת יכולה להתאים לכולם? שיטה אחת תוריד אתכם במשקל, תביא לשינוי באורח החיים, תאיר את חייכם? לא ממש. ואם אתם מחפשים את הדרך שלכם להיפרד מכמה ק"ג, לעשות קצת סדר בהרגלים ולהבין טוב יותר את עצמכם בהקשר הזה, הגישה של איריס מולכו – דיאטנית קלינית קצת אחרת – תתאים לכם.
מולכו (46) אמא חד הורית לשני פצפונים נראית כמו נערה וגם משדרת משהו כזה – אבל בקטע טוב – מסבירה שהגיעה לתחום "מתוך השריטה האישית שלי".
הסבר בבקשה..
"מגיל צעיר יחסית מלווה אותי הרצון – המשותף לרבים כנראה, אם לומר בגילוי לב – ובכן להיות רזה. מתוך כך התחלתי להתעסק בתחום הכושר והבריאות ובגיל 29 אחרי תואר וחצי בתחומים אחרים בכלל התחלתי ללמוד תזונה. איכשהו הייתה לי תחושה שזה פשוט אני. עם הזמן גיליתי שדווקא מאחורי הרצון לפצח את הסוד הטכני לכאורה להרזיה, מתקיים עולם שלם שהוא בעיקר התנהגותי (רגשי ותודעתי) ובחלק גדול מהדיאטות הוא גם רוב העבודה, בעיקר לטווח הארוך".
מי הלקוחות שלך? יכולה לאפיין?
"הרוב המכריע הן נשים, ובכל הגילאים כמעט. יש שרוצות לרדת 3 ק"ג ויש שרוצות 40. המשותף להן הוא כמובן רצונן לרדת במשקל אבל השוני נובע מהדרך בה הן בוחרות לעשות זאת. יש כאלה שרוצות מהר ופועלות חזק בכיוון מהתחלה ואילו אחרות מעדיפות דווקא תהליך מתון וירידה ההדרגתית. בתוך כל זה לפעמים גם עבור אותה אישה (או איש), יש תקופות או סיטואציות הדורשות היערכות שונה ולשם כך נדרשת גמישות תזונתית ומחשבתית, כי אין דרך אחת שבהכרח תמיד תתאים".
ואז איך זה עובד? יש שיטה?
"כל העניין הוא שאין 'שיטה', אין דרך אחת ובהתאמה גם אין מאגר תפריטים או אסור/מותר מוחלטים. יש תהליך הנתפר לפי מידותייך (תרתי משמע) ולשם כך אני צריכה להכיר אותך ואת סיפורך האישי. אני מקדישה למפגש הראשון שעה וחצי כי אני עורכת בה תשאול מקיף הנוגע לפרטים אישיים, היסטוריה משפחתית/רפואית, בדיקות דם, דיאטות בעבר, פעילות גופנית וכן הלאה. לאחר מכן אני מבררת מהו סדר היום שלך, ההרגלים התזונתיים, מגבלות אם קיימות, טעמים והעדפות. משם ובהתאם ליעדים שהגדרנו – אנחנו בונות תפריט".
נשמע קל..
"אז זהו, שהלוואי שזה היה כל כך פשוט. בסופו של יום אנחנו מגלות שזה לא כל כך קל לשנות הרגלים ובמקרים רבים האתגר הוא למנוע זליגה חזרה לדפוסים הישנים. קיומה של מסגרת תומכת מאפשרת את הדיוק והחיבור הנחוצים, שהרי מדובר בתהליך סופר התנהגותי. אינספור פעמים שמעתי 'אני יודעת בדיוק מה אני צריכה לעשות ופשוט לא מצליחה להביא את עצמי לשם לבד' ונשים ששופטות עצמן לחומרה על העדר כוח רצון אבל בואי, זה הרי לא תמיד מה אנחנו יודעות אלא הרבה יותר איך אנחנו מצליחות לעשות. בפגישות ההמשך אנחנו עוברות על עניינים טכניים ומוקדים התנהגותיים מאתגרים- מה אוכלים, מתי אוכלים, איזו אופציה עדיפה, אירועים חגיגיים, סיטואציות מאתגרות, אכילות רגשיות, 'שריטות' וכן הלאה".
ולכן גם מסגרת של דיאטנית ופגישות עובדת טוב..?
"כנראה. כי ככה זה. יותר מדויק ואישי, יותר מותאם לצרכיך וגם תכלס לנשים רבות מסגרת קבוצתית פשוט לא מתאימה (שלא לומר מעוררת אנטי). כשאת יודעת שאת הולכת לקבל תפריט שנכון לך ומתחילה תהליך תומך שבמסגרתו מתקיים בינינו ערוץ תקשורת פתוח לשאלות והתייעצויות – את מצליחה להתמודד".
את מקשרת הרבה בין אוכל להתנהגות, לרגש..
"בוודאי. ואני לא חושבת שאני מחדשת פה משהו. בכל מה שקשור לתזונה כולן מכירות את המושג אכילה רגשית, אכלתי כי: 'הייתי עצבנית', 'באתי לאמא', 'היה לי משעמם', רק תבחרי.. החיבור בין התנהגות ורגש נכון לכל תחום בו אנו נדרשות לניהול תקציב, אוכל, כסף או זמן עם בן הזוג. ולפעמים, אם לא עמדנו ב'תקציב', אנחנו מאוכזבות, מתרסקות ומשחררות כל רסן, כי אם כבר- אז כבר. אז בראש את הרי יודעת ששתי קוביות שוקולד לא יגרמו לך לעלות במשקל ושדבר לא נהרס, אבל תחושת השבר עלולה לגרום לך לפשוט על המקרר. "גם מניסיוני שלי אני מכירה היטב את התחושה של ליפול שוב ושוב על אותן הנקודות, אבל היום כבר יודעת שאני – וגם את – לא חייבות ככה. ולשם אני נכנסת, להראות לך שגם בסיטואציות בהן הרגשת 'שדפקת הכול' את יכולה לתקן". אחרי שיחה קצרה איתה זה הופך די ברור: העניין עם מולכו הוא הקשר הבינאישי שהיא מצליחה לייצר. בא לך להיות חברה שלה, אבל כזו שאת לא רוצה לאכזב.
אז בעצם, את קצת פסיכולוגית גם..
"אני לא מתיימרת, אבל כן בהחלט חושבת שאם רוצים לייצר תהליך שהוא לא רק טכני חייבים להבין את ההתנהגויות שלנו כמכלול ולפנות להן את מקום, כלומר לנתח יחד מוקדים בעיתיים ולטפל בהם".
בואי נקנח עם 3 עצות זהב, יד ראשונה מדיאטנית קלינית
"קדימה:
1. לפעמים זה פחות משנה מה את אוכלת אלא מה זה 'מדליק' אצלך.
2. פחמימות הן לא השטן, אבל כדאי לדעת לנהל צריכתן בתבונה. פחמימות/סוכר הם חומר שייעודו אספקת אנרגיה ומשום שכך, לצד העובדה שרובנו לא אקטיביים במיוחד צריך לדעת אם ומתי אוכלים אותן.
3 – ממש לא חייבים לאכול "ארוחות קטנות ומפוזרות על פני היום כדי לרדת במשקל" – זו טענה מוכרת וידועה שנשמעת חדשות לבקרים וזה לא בהכרח נכון. אין למהלך זה כל יתרון מטבולי ולפעמים זה פשוט גול עצמי מאחר ויש אנשים שזה יגרום להם לעיסוק מוגבר באכילה ואי שקט. אם מתאים לכם אז יופי – אבל זה רחוק מלהיות הדרך הטובה ביותר או היחידה לרדת במשקל".
מה יש לך להגיד למי שמתלבטת אם להתקשר?
"תעשי איתי שיחה אחת ותראי בעצמך. נמשיך משם".
