כשרופאת הילדים הציעה לגלי לפגוש עם בתה בת ה-10 דיאטנית קלינית היא קצת הופתעה: "תמר היא ילדה מאד רזה, שלמען האמת תמיד הייתה רזה. ולי, כמי שמתמודדת עם עודף משקל מסוים כל החיים בערך, היה נדמה שזה נהדר דווקא. היא לא מתעניינת באוכל במיוחד, וגם אוכלת מעט מאד. הגענו לרופאה בגלל דלקת גרון בכלל, אבל אחרי שיחה קצרה של הרופאה איתה, היא אמרה שכדאי שאשת מקצוע תסביר לילדה מה חשוב לאכול כדי שהיא עצמה תפתח אחריות לנושא".
זוכרים את המשפט של הסבתות "אם לא תאכל לא תגדל"? מסתבר שהוא לגמרי אמת לאמיתה. כי בעוד שאנחנו, "הגדולים", אוכלים כדי להתקיים וכדי להיות בריאים, ילדים צריכים לאכול גם מהסיבות הללו, אבל גם כדי לגדול ולהתפתח. החל מהינקות, דרך הילדות ועד גיל ההתבגרות, נמצא הגוף האנושי בתהליך מואץ של התפתחות ושינוי, הכולל את השרירים, השלד, העור וכמובן גם המוח והיכולות השכליות. תהליכים אלה דורשים אנרגיה רבה ואספקה נכונה ועקבית של כל רכיבי המזון החיוניים. המזון, אם כך, הוא מרכיב משמעותי ביותר בבריאותם ובאיכות חייהם של ילדים – בדרכם להיות מבוגרים. מה גם שאחד הסודות הידועים הוא כי הרגלי התזונה שלנו כילדים – לטוב ולרע – מתקבעים היישר עד הבגרות.
גלי: "השינוי בתמר החל מייד כשיצאנו מהפגישה. הגענו הביתה לארוחת ערב ובמקום להסתפק בביצה קשה, היא ביקשה פתאום שאחתוך לה סלט. מאז עברו חודשיים ואני מרגישה שהעובדה שהיא הבינה את חשיבות המזון לבריאות שלה וגם קיבלה על זה אחריות עשה שינוי מצוין". אז כן, רובנו ובוודאי ילדנו, לא מנהלים טבלאות מדויקות של מה בדיוק נדרש לאכול בכל יום ומול זה מה כבר אכלנו. מה בכל זאת מבטיח תזונה בריאה ומאוזנת (גם) לילדים? קודם כל תפריט מגוון, ובהמשך לו ללמוד להפוך את אריזת המוצר בסופר ולקרוא על תכולתו.
מה חייב להיכנס לתפריט היומי של הילדים? בבקשה:
קודם כל אנרגיה– או בשמה המקובל יותר – קלוריות (יחידת המידה של האנרגיה), היא הסיבה המרכזית לשמה אנו אוכלים. לגופנו דרושה אנרגיה בכל תהליך שלו, החל משיעור התעמלות וכלה בשנת הלילה. כמה? פעוטות בגילאי 1-3 זקוקים ל-1,500 קלוריות בממוצע ליום; ילדי הגן בגילאי 3-6 זקוקים ל-1,800 קלוריות בממוצע ליום ; וילדים בגילאי 6-12 זקוקים ל-2,000 קלוריות בממוצע ליום.
פחמימות
פחמימות הן מקור חשוב לאספקת אנרגיה. הפחמימות הפשוטות הן סוכר לסוגיו, והמורכבות הן קמח חיטה לבן ומלא, אורז פסטות וקטניות. עדיף כמובן מורכבות כי הן נספגות בדם לאט, תורמות לתחושת שובע ומסייעות לשמירה על רמת סוכר בדם. ילדים נמשכים ומחבבים פחמימות, חשוב רק להרגילם לפחמימות הנכונות (כן, המורכבות).
חלבונים
כל חלבון הוא למעשה שילוב של כמה חומצות אמינו – אבני הבניין שלו. בני אדם לא מסוגלים לסנתז את כל חומצות האמינו הדרושות להם, ולכן נדרשים להשלימן ממקורות מזון העשירים בחלבון כמו קטניות, אגוזים, זרעים, בשר, דגים, ביצים ומוצרי חלב. ישנן 4 חומצות אמינו הכרחיות במיוחד לילדים – ציסטאין, טירוזין, טאורין וארגינין – משום שהמסלולים המטבוליים המובילים לסינתוזן אינם מפותחים אצלם באופן מלא. כמות החלבונים הנדרשת בדיאטה משתנה לפי גיל, מין, משקל, רמת פעילות הגופנית, והמצב הבריאותי. ההמלצה היומית (RDA) היא צריכה של 0.8 גרם חלבון ליום לכל קילוגרם משקל גוף.
שומנים
השומן הוא מרכיב חיוני בתזונה, מכיוון שהוא מספק חומצות שומן חיוניות ועוזר בספיגת ויטמינים שונים. שומנים נחלקים בגדול לשתי קבוצות, רוויים (כמו חמאה, מרגרינה ושומן בשר) ולא רוויים שהם כל השמנים הנוזליים (זית, סויה, כותנה, קנולה וכו'). שומנים רצויים ואף הכרחיים לגוף אך בכמות נכונה. בתפריט נכון, לא יותר מ-30 אחוז מהקלוריות מקורן בשומן.
ויטמינים ומינרלים – זהו שם כולל לחומרים רבים שונים שהגוף חייב לקבל בתזונה באופן שוטף, שכן הוא לא יודע לאגור אותם. בנוסף, ויטמינים ומינרלים מקיימים ביניהם יחסי גומלין כך שאחד זקוק לנוכחותו של האחר על מנת לפעול. חשוב להבין כי אמנם צריך כמות קטנה ביותר מכל ויטמין או מינרל, אך הדבר היחיד שיכול להבטיח זאת הוא תפריט מגוון.
סיבים– הסיבים הם למעשה סוג של פחמימות מורכבות שאמנם אינו מתפרק לטובת אנרגיה אך חשוב ביותר לתפקוד מערכת העיכול באופן המיטבי. כדי לקבל כמות מספקת של סיבים, יש לאכול ירקות, פירות, קטניות וקמח מלא.
ועל מה הכי כדאי לוותר?
- צבעי מאכל ובוודאי מלאכותיים.
- פחמימות "ריקות"- מרבית מוצרי הקמח הלבן כמו אורז לבן, פסטה מחיטה רגילה, קוסקוס רגיל ועוד.
- חומרים מחזקי טעם באשר הם כמעט, ובראשם מונוסודיום גלוטומט.
- חומרים משמרים, מתחלבים, מחמצנים (E למיניהם, N למיניהם).
- מזון מוכן: בקופסאות שימורים, נקניקים ונקניקיות, מזון מהיר הכנה, מזון רווי בשומני טראנס (מלווח, דברי מאפה מוכנים ועוד.
- חטיפים מלוחים – עשירים במלח ובשומנים.
- שתייה קלה ומוגזת.