או ליתר דיוק: תשכחו את כל מה שידעתם על שחיית חתירה. TI עונה לגמרי על ההגדרה של מהפכה. קודם כל במים, אבל גם בחיים
נתחיל בווידוי. זה לא שאני בטטה. ממש לא. ובכל זאת, כל מי שניסה מולי את המשפט "אני מכור/ה לכושר, ליוגה, לריצה", הסתכן בקבלת מבט שכולו בוז. מה מכורים, מה? להתמכר לסבל? יש טיפול תרופתי נגד זה. אז ייחסתי לעצמי תכונות של 'מורמת מעם' ויצאתי מפעם לפעם להליכה מהירה על השביל הקרוב למקום מגורי. לא בטטה לגמרי, אמרתי.
על שחייה (למרות גילי הלא-צעיר-משהו-46) לא היה בכלל על מה לדבר. הפעם האחרונה שראיתי מסלולי בריכה מקרוב הייתה אי שם בשנות ה-80 בקייטנת האוניברסיטה. אני ושחייה זה ביג-ביג NO NO.
רק שכל האנטי הזה רק הלהיב יותר את הדולפין גדי כץ (48), הגורו של שיטת שחייה TI. מרוב שהוא התלהב, לא היה לי נעים להבריז מההצעה שלו: לבוא ל-10 שיעורים שאחריהם אדע לשחות. ועוד חתירה!
להגיד שהגעתי סקפטית יהיה אנדרסטייטמנט. אבל קניתי בגד ים (של צוללנית), משקפת והחלטתי לראשונה בחיי.. ובכן לזרום. תרתי משמע במקרה הזה.
לפני זה, בתור אחת שלא הולכת שולל בקלות, היה לי חשוב להבין מכץ מה הביא אותו לחלום ואף ולבצע מהפכת לייף סטייל כזו. כי זה, פשוטו כמשמעו, מה שהוא עושה: נותן לאנשים את האפליקציה שתגרום להם להמציא את עצמם מחדש. וכמו כל סיפור טוב, גם זה של כץ מזכיר, איך לא, את סינדרלה, או שאולי אריאל יותר מתאים פה:
"הייתי איש עסקים, עם עסק מתקתק ושעות לא שעות. קורנר אופיס, עודף משקל של 30 ק"ג וקושי גדול לעלות במדרגות. כשההתנשפויות הפכו בלתי נסבלות הלכתי לדיאטנית, התחלתי עם ספורט, הק"ג נשרו ואני, התמכרתי אמנם חזק לאימונים, אבל גם נפצעתי. הרופא ציווה על חודש מנוחה, רק שזה צו שמכורים לא יכולים להישמע לו. אמרו לי לך לשחות, ובתור אחד שקפץ ראשון למים בכל טיול שנתי, קפצתי בלי היסוס לבריכה. אבל אז גיליתי שאחרי 3 בריכות אני חייב לעצור. ובכל זאת, כמו כל גבר ממוצע, המשכתי לנסות, בכוח, כי מה שלא הולך בכוח הולך בעוד יותר כוח אבל כלום.
"את טוטאל אימרז'ן, TI, גיליתי אחרי שחיפשתי באינטרנט פתרונות ללימוד שחייה. קניתי DVD והתחלתי ללמוד חתירה בהתכתבות. העניין הוא שיש דברים שאי אפשר ללמוד לבד ושחייה – היות ואתה לא רואה את עצמך במים – היא אחד מהם. שנתיים של ניסיונות ובעיקר כישלונות חלפו, רק שאז, רצה הגורל ופגשתי בניו יורק את מייסד השיטה, שאחרי 10 דקות תיקן לי את כל הטעויות. הבנתי 2 דברים: שאין תחליף להדרכה פרונטלית וששחייה אי אפשר ללמוד ב-48 שעות".
תכף נחזור אליו, בינתיים אמשיך להיחשף פה כי 2 הדברים שכץ הבין לגמרי נכונים לגבי: אחרי 10 שיעורים (וקצת קודם) אני, בכבודי ובעצמי, שוחה חתירה משל הייתי בת ים ענוגה. בשקט, מפלחת את המים בריכה אחרי בריכה. ואין איך לומר את אחרת: אני נהנית מזה בטירוף. נכון, בשיעור הראשון, השני ואפילו השלישי עוד הסתכלתי על אבי המדריך כמו על המורה שלי לסינית מהתואר הראשון, אבל מתישהו בין שיעור 4 ל-5 הנס הזה קרה.
"הבנתי שיש כאן משהו ענק"
ובכן אחרי מפגש הפסגה בין גדי-הדולפין-כץ ובין אותו מייסד, שדווקא הציע לו כבר אז להביא את השיטה לישראל, הוא בחר לחזור לקורנר אופיס. תוך כדי התנסה בללמד TI פעמיים-שלוש בשבוע בשביל הכיף.
"אבל מהר מאד הבנתי שזה לא מצחיק. שיש כאן משהו ענק. עברתי ממועדון ספורט אחד למשנהו כדי להציע להם להביא לכאן את הקסם הזה בעצמם אבל כולם בעטו אותי מכל המדרגות. מי אני שאלמד אותם איך ללמד שחייה?! העניין הוא שהחידה המשיכה: אנשים לא מצליחים ללמוד חתירה ואף אחד לא מבין למה. אבל אני הבנתי. ואז גם הבנתי שאין ברירה: אני חייב להקים את זה".
בספטמבר 2006 התקבל התלמיד הראשון וגדי עצמו מכשיר אותו. "האפקטיביות מיידית וגדולה כל כך, שכל המודלים השיווקיים אותם למדתי באוניברסיטה מתרחשים לי מול העיניים. בהתחלה מגיעים כל מיני מוזרים שמוכנים לנסות, אח"כ כאלה ששמעו מאחרים ואז מגיעים במסות אנשי המיינסטרים. ובכל זאת, אני עדיין סקפטי, לא היה הגיוני בעיני לעזוב הכל ולהפוך את זה לדיי ג'וב שלי, זה נשמע לי לא רציני".
ב- 2011 כבר הפך כץ רשמית ל"איש לא רציני". וטוב שכך, כי היום מונה TI קרוב ל-60 מדריכים שפועלים ב-40 בריכות ומשגרים לתוך המים עשרות אלפי אנשים בכל שנה. מכונה משומנת היטב שמכפילה את עצמה כל שנתיים.
למרות שאני כבר כרישה, תסביר לי בבקשה מה מיוחד בשיטה הזו כל כך? אחרי הכל – שחיית חתירה היא שחיית חתירה לא?
"ממש לא. עובדה: 0.3 אחוז מהאוכלוסייה מסוגלים לשחות יותר מ-5 דקות חתירה ברציפות. למה? כי הרגליים, ששוקלות יותר מפלג הגוף העליון – שוקעות. כולנו למדנו לשחות לפי שיטה שהגו אנשים חכמים אי שם לפני למעלה מ-100 שנה. אלה היו אנשי הצלב האדום, אגב, עליהם הוטלה המשימה להפחית את מספר הטובעים בחופי ארה"ב. אז כן, הם הצליחו להוריד את אחוזי הטובעים, רק שזה משהו אחר לגמרי לשחות בכוחות אחרונים לחוף מבטחים מרחק קצר לעומת לשחות בשביל הכיף למרחקים ארוכים".
איך לומדים לשחות
אפשר לקרוא בלי סוף על קורות השיטה והסיבות להיותה סנפיר קסמים אבל אני אעשה לכם את זה קל, כמו שלי עשו:
- התרגילים פשוטים וכולם יכולים – תנועות השחייה מפורקות לחלקים קטנים (תרגילים), זה מאפשר לתלמיד לבודד תנועה קטנה ממכלול ולהטמיע אותה.
- לומדים מהקל אל הכבד – מהתרגיל הפשוט והקל ביותר לתרגיל הקשה יותר. נדבך על נדבך – באופן מסודר.
- לימוד בדופק נמוך – תנאי הכרחי ללימוד, כל לימוד, זה שהתלמידים יוכלו להתרכז כדי להבין את החומר הנלמד. כלל ברזל ב-TI הוא לדאוג שהתלמידים יהיו בדופק נמוך במהלך השיעור.
גם אחסוך לכם מראש את השאלות שכולם שואלים: התנאי הבסיסי הוא להיות מעל גיל 18, לדעת לשחות לפחות בריכה אחת בסגנון כלשהו ולא לפחד להכניס את הראש למים. לא צריך להיות בכושר ונשים מצליחות לתפוס את העניין מהר יותר: באות רפויות ובטוב ולא הולכות מכות עם המים.
בטוח שאתה מתחייב ללמד את כולם ב-10 שיעורים?! הרי אין לך מושג מי מגיע..
"לכל מי ששואל את זה אני עונה שכן, אפשר להתחייב כי המייסד משוגע. רק בסוף אני רוצה שתכתבו המלצה על כמה זה אפקטיבי. כנסי לפייסבוק שלנו ותביני לבד. מה שקורה לאנשים אחרי זה הוא לא פחות ממהפך. שינוי דרמטי באורח החיים שבא מבפנים עם רצון אמיתי מה שגם גורם לו להצליח. ומי שמחפש לעשות כזה חייב לנסות".
כן, היום אני גם יודעת על בשרי (החטוב!) שהוא צודק. הוא באמת הביא לכאן קילר אפליקיישן לשינוי עצמי. אני גם מאמינה לו לחזון – להפוך את מדינת ישראל, עם 190 ק"מ של חוף ים ומיליון ימי שמש למעצמת שחייה – כי הוא לגמרי יודע את הדרך. עובדה. 10 שיעורים, 100 אחוז הצלחה. לא מתווכחת עם זה.